אהבת השלום

שתפו לזיכוי הרבים
יהי רצון שנזכה להיות תמיד אוהב שלום ורודף [עשיית] שלום, בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו [ואעפ"כ עיקר עיסקו יהי' בתורה, וכמ"ש חז"ל ותלמוד תורה כנגד כולם]. וידוע ומפורסם שהנשיא של ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון ניסה כמה וכמה פעמים בכמה מערכות בחירות להיות נשיא ולא הצליח מכיון שהיה מסוכסך עם אשתו ותקופה אף היה גרוש, וטענו כנגדו עם אשתך לא הצלחת להסתדר איך תסתדר עם עולם ומלאו וטיעון הזה הי' בעוכרו ולא נבחר כ"פ כנ"ל, ולבסוף כשסילק וסידר הטיעון הנ"ל נבחר לנשיא. והנה גם מסיפור הזה אפשר ללמוד לקח, כי קודם כל השלום צריך להתחיל בבית, ואוסיף ואומר שהשלום צריך להתחיל אצל כל אחד, אצלו ממש, שאם הוא ח"ו בבחינת אין שלום בעצמי, והוא בעצמו מסוכסך ומתוסכל עם עצמו, וחסר לו יישוב הדעת, ואינו יודע כיצד לנהוג עם עצמו, לבטח לא ידע איך להתנהג עם אשתו, ואם לא יהי' לו שלום בית עם אשתו לבטח יוסיף בלבול על בילבולו, ותסכול על תסכולו, וחוסר יישוב הדעת על החסרון, ואז יסגר עליו מעגל דס"א חלילה, וחוזר חלילה, וע"כ אין עצה ואין תבונה אלא לברוח אל ה' ולהתיישב בדעתו, ואז מעט אור דוחה הרבה מן החושך וימצא הרבה פתחים לצאת מהחושך והמילכוד וטבעת החנק בו הוא נמצא. והנה במעט סילוק המידה המגונה מאד שהיא הגאווה ובנה מידה הרעה הנקראת נצחון שהאדם מתעקש לנצח בויכוח ולא מוכן להודות על האמת אפילו כשברור לו שהשני צודק, ע"י הנ"ל לא היו מלחמות בעולם, והי' שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, ומדת הנצחון נמשכת מהדמים שעדיין לא עבד בהם את השי"ת כמ"ש רבינו ז"ל, והדם הוא הנפש ויש לזכך ולטהר הדמים ע"י מעשים טובים לשם שמיים, ועיקר העשיה היא עשיית הצדקה כמ"ש רבינו ז"ל, וע"כ כתוב (ישעיה לב) והיה מעשה הצדקה שלום, וידוע שיש בצדקה מידת המעשר, וזה בכספו, אבל גם בזמנו, ועניי עירך קודמים, וע"כ יש לשקול היטב להושיט יד תומכת ועוזרת לאשתו בבית הן עם הילדים שהם אוצר גדול שה' חנן אותו בהם ודורשים הרבה טיפול והשקעת זמן שיגדלו נכון כרצון ה', הן בשאר עניני הבית וכו' כפי הצורך. וכשם שבעניני ממון יש עני ויש אביון שאין לו פרוטה לפורטה, ויש בזה כמה וכמה דרגות בעניות, וכמה שהוא יותר עני, מצוה רבה יותר לרחם עליו ולתמוך בו ולעזור לו, כך הוא בענינים הנוגעים לעזרה בבית, והכל לפי הענין. [וכמובן שגם בנושא הזה קיים הענין הגדול יותר להביאו לידי מצב שלא יצטרך תמיכה ועזרה, ויקום ויעמוד על רגליו הוא, הן בעניני ממון, הן בעניני עזרה מכל סוג שהיא, וכמובן הכל אם מתאפשר ובמידה שמתאפשר, והכל לפי הענין]. ולזכות למידת השלום צריך להיות בבחינת צדיק ומובא בזוה"ק מאן צדיק מאן דנטר ברית בבחי' הנני נותן לו את בריתי שלום, וכן צריך להיות בבחי' שלום בינו לבין קונו בשאר ענינים וציווי ה', כי אחרת הוא בבחי' רשע שעליה נאמר (ישעיה מח) אין שלום אמר ה' לרשעים, כי בריחוקו מה' רחוק מהאמת, ומתגבר עליו מידת הנצחון, וגם אין לו יישוב הדעת דקדושה אלא דמיונות ויישוב הדעת דס"א. וכשיש בעיות של שלום, לא ניתן לפתור אותם בנימוס חיצוני בלבד וביחסי ציבור ודברים מלאכותיים ובלי לב בלבד [אע"פ שגם בהנ"ל יש מעלה כל שהיא ונקודה טובה – אין זה מספיק], אלא צריך להיות שלום אמיתי וכנה עם כל הלב, אחרת הוא בבחינת (ירמיה ו) שלום שלום – ואין שלום!!! וק"ו שיש להיזהר מהצבועים והנוכלים הרמאים אשר ח?ץ שחוט לשונם מרמה דיב??ר, בפיו-שלום את רעהו ידבר, ובקירבו – ישים אורבו (שם ט) וכמו שביקש דוד המלך ע"ה (תהלים כח) אל תמשכני עם רשעים, ועם פועלי אוון, דוברי שלום עם רעיהם, ורעה בלבבם. והנה מובן מאליו שהנושא היקר הלזה ארוכה מארץ מידה, ולא רשמתי כעת לא כללים ולא פרטים אלא כפי מה שהשי"ת שלח תחת עטי בעת הזאת. ויהי רצון שניהי' בבחי' (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתיך והשי"ת יברך את עמו בשלום גם ובעיקר שלום בין היהודים. בברכת כטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שתפו לזיכוי הרבים

כתוב/כתבי תגובה