גמילות חסדים

שתפו לזיכוי הרבים
ידוע ומפורסמת מצות חסד וגמילות חסדים, והתורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים כמ"ש חז"ל, ואמרו מה הוא גומל חסדים אף אתה.. הדבק במידותיו של הקב"ה, והעושה חסד עם עצמו עושה, בבח"י גומל נפשו - איש חסד, שאיש חסד עושה טובה לנפשו בעוה"ז וק"ו לעוה"ב. והנה יש העושים חסד מחוץ לבית כי הדבר גם נותן להם חיות ושס טוב בין הבריות אבל בבית הלהט פוחת, כי שם לא קיימים טעמים הנ"ל, וגם כי זה קבוע ובמידה גדושה ג"כ שם מקיים חסד, וע"כ החשק ולפעמים השיעור הנצרך פוחת, כי הכל לפי הצורך, ולפעמים הצורך גדול יותר מחשקו. והנה שיעורי החסד וצרכיו משתנים מאד מדור לדור, וממקום למקום, ומקבוצה לקבוצה ומאדם לאדם. ויש לשים לב היטב לפי המקום המצב והזמן, מה נצרך אז לפי הנתונים, וכן בעשיית חסד בבית כנ"ל, צריך תמיד לפקוח עין - עיני השכל להיות מוכנים להושיט יד כפי שידרש. ובמיוחד בדורינו דור חלש בגוף ובנפש באופן כללי, ובכמה מקרים חלשים במיוחד, שיש להתמסר להנ"ל ולפום צערא אגרא. ושוב קשה מאד לקבוע שיעורים, הן בזמן העזרה, הן בכמות העזרה, הן באיכות העזרה, והכל לפי הצורך די מחסורו אשר יחסר לו. וביחס לחסד וביטול תורה ותלמוד תורה - כבר אמרו חז"ל כלל גדול בדבר, הא - דאפשר ע"י אחריני, הא - דא"א. ועכ"פ כשא"א ע"י אחרים, סימן ברור הוא שמ?ן השמים רוצים שיעבוד את השי"ת בדרך זו כרגע, ולא ע"י לימוד תוה"ק. ומכיוון שכן יש להפשיל שרוולים ולהירתם לדבר בחשק רב ונמרץ, ולעשות הרגשה טובה, ולא לרטון כלל כי זה בחי' מתאוננים, וכעבד שמתלונן על תפקיד שהטיל עליו רבו, ולענינינו כמתלונן על החסד שהשי"ת הטיל עליו לעשות, רח"ל. וצריכים להתפלל שנזכה לעשות חסד, כי הרבה נמנעו מלעשות חסד, וכשכבר נתעוררו ורצו לעשות כבר היה מאוחר מידי ולא זכו לעשות חסד. וכל מה שבכוחך לעשות עשה.. ועשה כשמצוי בידך. ועולם חסד יבנה. וחסד ואמת מן ינצרוהו. והשי"ת מכונה בי"ג מידות הק' "עושה חסד לאלפים, ורב חסד ואמת". וצריך ג"כ שבפה יעשה חסד, וגם בשעת עשיית החסד ללטף חסד המעשי עם דיבורי חסד בבחי' (משלי לא) ותורת חסד על לשונה. וכמ"ש חז"ל שהנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות. וכמ"ש חז"ל כיוצא בזה לענין מצוות כיבוד אב ואם, יש טוחנו (לאביו) בריחיים, ונוטל עוה"ב ויש המאכילו פטומות ויורד לגיהנום, כגון שמזלזל בו בדיבורו בשעה שמאכילו. כי הדיבור פוגע בנפש ואם הנפגע בכיסו ובממונו כואב לו, ק"ו לנפגע בגופו, ואם הנפגע בגופו כואב קל בן בנו של ק"ו הנפגע בנפשו וכבודו. וכמ"ש המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב , ואמרו במס' ב"מ דברים חריפים על הונאת דברים , יותר ממה שאמרו על פגיעה בגוף ובממון, שכשלעצמם אינם קלים כלל. ובמיוחד אסור להיות כפוי טובה, וצריך להזדרז לעשות ולשלם טובה וק"ו טובות בבחי' (ירמיה ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, ולהיות בבחי' (דברים ז, נחמיה א, דניאל ט) שומר הברית והחסד לאוהביו, בבחי' (תהילים לו) משוך חסדך ליודעך. ויש לשים לב להבין החסדים הנעשים אתנו הן ע"י הבורא ית"ש, הן ע"י הבריות בבחי' (תהילים קז) מי חכם.. ויתבוננו חסדי ה', כי טבע האדם להשכיח ולהתעלם ולהקטין החסדים שנעשים איתו כדי שלא להיות בעל חוב - וזו דרך פסולה. ויהי רצון שנזכה לעשות רצון ה' ולעשות הרבה חסד, ואזי מידה כנגד מידה ישביענו בחסדו מעתה ועד עולם. שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שתפו לזיכוי הרבים

Spread the word. Share this post!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקרו גם ב : ברסלב | תיקון הכללי | פרשת השבוע | תפילת הדרך | ברכת המזון | אמירת קדיש