הדם הוא נפש | ברכת המזון

שתפו לזיכוי הרבים

עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מְחַזֵּק וּמְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וּמְזַכֵּךְ הַדָּמִים שֶׁלּוֹ – שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ,

וְיָכוֹל אַחַר כָּךְ לֶאֱכל וּלְתַקֵּן הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמַּאֲכָל;

מַה שֶּׁאֵין כֵּן קדֶם הַתְּפִלָּה, וְעַל- כֵּן אָסוּר לֶאֱכל קדֶם הַתְּפִלָּה (הל' סעודה, הלכה א).

הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ

עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָאוֹכֵל,

וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אכֵל לְשבַע נַפְשׁוֹ",

עַל-יְדֵי-זֶה מֵאִיר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וּלְתוֹרָה.

וְעַל- כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאד בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁלּא יְהֵא כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, שֶׁלּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תּאכַל וְשָבָעְתָּ וְכוּ' וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה'",

כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלּא יָבוֹא עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה לְשִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יִתְעַלֶּה עַל-יָדוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן.

וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁכְחָה,

שֶׁזֶּה מַעֲלַת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּזְמַן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף,

כִּי זֶה בְּחִינַת "כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ" דַּיְקָא, עַל כֵּן שִׁעוּר אֲכִילָה בְּכַזַּיִת…  

בואו לומר להשם תודה על האוכל ? ברכת המזון

אוצר היראה אמת וצדק אות נד

הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ

עַל-יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי- זֶה נַעֲשִין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְרָאֵל.

וְעַל-כֵּן אָסוּר לֶאֱכל דָּם עַד שֶׁנֶּעְכָּר וְנַעֲשֶה חָלָב וְאָז מֻתָּר בַּאֲכִילָה,

כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי שָׁם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כִּי-אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמְזַכְּכִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִבְּהֵמָה לְאָדָם עַל-יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה,

שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עוֹשִין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת,

וְאָז נִמְתָּק הַדָּם שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְנִתְתַּקֵּן עַד שֶׁנַּעֲשֶה חָלָב כַּמְבאָר בִּפְנִים, וְאָז הֻתַּר לַאֲכִילָה

(הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א, אוֹת ט וְאוֹת יא; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן מְלִיחַת הַבָּשָר לְהַפְלִיט הַדָּם וַהֲדָחָתוֹ בְּמַיִם אַחַר-כָּךְ "רָצוֹן וְכִסּוּפִים" יח).

הַשֶּׁפַע שֶׁל מָמוֹן בָּא לְהָאָדָם מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ.

וּכְשֶׁאָדָם לוֶה מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וַאֲזַי מְשֻׁעְבָּד אֵלָיו שִׁעְבּוּד גּוּפוֹ וְכָל נְכָסָיו, בִּבְחִינַת "עֶבֶד לוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה",

וְאָז נִכְלָל נֶפֶשׁ הַלּוֶה בְּנֶפֶשׁ הַמַּלְוֶה, וַאֲזַי מְקַבֵּל הַמַּלְוֶה עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן הַבָּא גַּם מִצַּד נֶפֶשׁ הַלּוֶה,

כִּי כָל נֶפֶשׁ יֶשׁ לָהּ אֵיזֶה שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן. וְזֶה עִנְיַן אִסּוּר רִבִּית

(הלכות רבית ה"א).

שתפו לזיכוי הרבים

Spread the word. Share this post!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *