התחזקות בלימוד

שתפו לזיכוי הרבים
יהי רצון שהשי"ת יצילנו מפגם הל"ט מלאכות דסטרא אחרא שהם הל"ט מלקיות שהם מטרידים את רוב העולם ביגיעות וטירדות העולם הזה, אשר הם רצים כל ימיהם אחר פרנסתם ביגיעות וטירחות גדולות מאד, והם אוכלי לחם עצבון בזעת אפם יאכלו לחם עד שובם אל האדמה. ויש מהם ששמחים בהנ"ל "א? ב??י נישט לערנען", כי יש בחי' תינוק בורח מבית המדרש ומוכן להתעסק בכל דבר העיקר לא ללמוד כי אינו מכין רצון לכך, כי אינו חושב על התכלית האחרון, על יום הדין הגדול והנורא, ומה יעשה ביום פקודה, והעולם אינם מיישבים דעתם מה תכלית מכל הבלי עוה"ז ו?ל?מ?ה אתינא להאי עלמא. והנה העיקר לזכות בהאי עלמא שפילא הוא לעשות נחת רוח לפניו יתברך ע"י עשיית רצונו בחפץ לב, ומאחר שברור שרצונו יתברך שנעסוק בתורתו הרבה מאד וכמ"ש והגית בה יומם ולילה, ואמרו תלמוד תורה כנגד כולם ואמרו לא עם הארץ חסיד. וידוע שהגאון פי' במשניות שכל מילה - מילה של תורה, עליה נאמר "ות"ת כנגד כולם" ואין נחת גדול לפניו יתברך כאותה שעה שיהודי עוסק בלימוד רצונו יתברך, וע"כ פשוט שכל אוהב ה', וכל עובד ה', וכל מאמין בה' ובתורתו הקדושה ישים מגמת פניו על עיסוק ולימוד התורה, ולא יתעסק עד כמה שבו תלוי וידו מגעת בשום דבר נוסף. ובדורות הקדמונים היו צדיקים שכ"כ היו דבקים בה' בעסקם בלימוד תורתו הק' עד שהיו פטורים מלהתפלל ולהתדבק בו ע"י התפילה, כי היו דבקים בו ע"י התורה וכנ"ל. והיתה תורתם אומנותם, והמקבל עול תורה מעבירים הימנו עול מלכות ועול דרך ארץ, ואפי' אלו שלא זכו לכך עכ"פ היתה מלאכתם ארעי ותורתם קבע והצליחו ועשו פרי. ומאז שהפכו היוצרות ועשו טפל עיקר ועיקר טפל, נתרבו עמי הארץ, ונתרבו המשובשים האומרים לרע טוב ולטוב רע. והלכו מדחי אל דחי. ע"כ שומה עלינו להתיישב היטב היטב מה התכלית מכל עסק שבו אנו עוסקים בעוה"ז, כי הזמן חולף ואין זמן כלל, ואם לא ילמד עכשיו אימתי ילמד. והרי עתיד האדם ליתן דין וחשבון אפילו על פרטי מעשה מרכבה שהי' יכול להשיג ולא השיג. ומה עם כל חלקי התורה. ומי שלא עושה סדר בחיים או מתייעץ איך לעשות סדר, מה יהי' באחריתו ?! ואמנם אמת שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים, וא"כ גם הממעיט גם בלימוד בתורה מקבל אותו שכר כהמרבה, זהו רק כשיודע תעלומות מעיד עליו שאכן הי' אנוס גמור ולא היה יכול ללמוד יותר ממה שלמד על אף רצונו החזק, אבל כשלא למד מכיון שלא רצה באמת עכ"פ לרצות באמת מה יענה ביום הדין ?! וע"כ צריכים אנו עכ"פ מעתה להתעורר ולהתחזק ולעשות סדרים קבועים בלימוד התורה. אפילו סדרים מועטים כגון כמה פסוקים של פרשת השבוע כל יום ולהשלים בסוף השבוע, וכן כמה פסוקים מנ"ך כל יום, וב' משניות כל יום, ודף גמרא כל יום, וכמה סעיפים משנ"ב כל יום, וכן ב' סעיפים של יורה דעה כל יום ובהמשך הזמן ובסיום יו"ד ימשיך בשאר ד' חלקי שו"ע, וכן עמוד יומי ליקוטי מוהר"ן, ודף יומי לקוטי תפילות וכו' וכו' ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא. ועכ"פ יש להתחיל עם אחד מהלימודים הנ"ל ולעשותו קבוע יום יום, ואח"כ כשיזכה לכך ימשיך וילך מחיל אל חיל ויוסיף עוד לימוד ועוד לימוד. וכל זה מלבד שיעור בעיון ההכרחי לשימור המוחין בתיקונם. והנה אמרו חז"ל חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, ואמנם גם לגבי מצות תלמוד תורה נאמר מאמר הנ"ל, אבל כבר אמר רבינו ז"ל שיהודי כשר לא צריך להתקרר עם האונס, ואם ה"כאילו עשאה" אלא צריך לבעור ולרצות לעשותה בפועל. ובשעת האונס דארפט האים קרענקן ולא לשמוח עם הפטור. והנה עכשיו בתחילת שנה החדשה זו שומה עלינו להתחזק ולהתעורר לעשות התחלה חדשה כאילו לא למדנו תורה מימינו ולעשות הכל מצידנו להתעלות בתורה ולעשות המתבקש להצליח במשימתנו כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. בברכת התורה והצלחה רבה בלימודה ועיסוקה שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שתפו לזיכוי הרבים

Spread the word. Share this post!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקרו גם ב : ברסלב | תיקון הכללי | פרשת השבוע | תפילת הדרך | ברכת המזון | אמירת קדיש