למעט בכבוד עצמו

שתפו לזיכוי הרבים
הארות על מאמר "קרא את יהושע" (בסימן ו) כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום. וזה בחי´ משחז"ל (ברכות לד:) אלו ברכות שאדם שוחה בהם, באבות תחילה וסוף, בהודאה תחילה וסוף, ומפרש התם הדיוט כמו שאמרנו, כהן גדול אף תחילה כל ברכה וברכה המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, ופרש"י שכל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו ע"ש, ולא רק לפני ה´ צריך להשפיל עצמו אלא לפני כל אדם, אם משום שתמיד אדם נמצא לפני ה´, אם משום הסיבה הפשוטה שאסור להתגאות ולחפש כבוד וכמ"ש חז"ל בדרכן של תלמידי חכמים (אבות פ"ו) מתרחק מן הכבוד, וכדאיתא במס´ כלה רבתי (ריש פרק שלישי) ר´ יהודה אומר דרכו של ת"ח להיות ענו ושפל רוח וכמ"ש (ברכות מג:) ששה דברים גנאי לת"ח וכו´ ואל יהלך בקומה זקופה, ואע"פ שגם איסור זה קיים אצל כל אדם כמ"ש (קדושין לא.) אסור לאדם שיהלך ד´ אמות בקומה זקופה, מ"מ כיון שאצל הת"ח הנסיון יותר גדול כי מחמת התורה שבקרבו עלול תמיד להתגאות ע"כ הוצרך לזריזות יתר, וגם מחמת שהייתה סברה לומר: שאצל ת"ח זהו הדר ויופי ללכת בקומה זקופה מחמת שבזה מרים כבוד התורה קמ"ל דלא [בא להשמיע לנו שלא יעשה כך]. מתוך הספר "יש מאין"
שתפו לזיכוי הרבים

כתוב/כתבי תגובה