מי שרוצה חיים טובים

שתפו לזיכוי הרבים
מי שרוצה חיים טובים הן בעוה"ז וק"ו לעוה"ב צריך להזהר לקיים מצות ה' בשמחה, כי זהו סוד הברכות והקללות, כמ"ש בפ' כי תבא (דברים כח, מז) שכל הצ"ח קללות באים "תחת אשר לא עבדת את הוי'ה אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל", נמצא שאע"פ שקיימו המצוות ועבדו את ה' אבל לא בשמחה - זוהי סיבה לכל הקללות רח"ל. כי מי שמקיים המצוות בבחי' "אין לי ברירה, מה אני יכול לעשות" יש בדבר משום ביזוי הבורא ומצוותיו וחילול ה' ג"כ לפעמים ולהיפך מידה טובה מרובה המכין את עצמו לקראת קיום המצוות ואומר בפיו איזה הצהרה קטנה כגון "הנני מוכן ומזומן לעשות רצון בוראי" או "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה.." ומרגיש זכיה לעסוק בדברים עליונים דהיינו קיום המצוות שמעבר לטעמם הפשוט יש בהם סודות עליונים עד אין סוף ואין חקר, דבר זה מקדש אותו והופך אותו ליהודי קדוש ומרומם, ומאושר (מבסו'ט בלע"ז) המקרין החוצה גודל אושרו ושמחתו, ומקדש שם ה' בכל מעשיו וזוכה לקיים ואהבת את ה' אלקיך שיהי' שם שמים מתאהב על ידך וזוכה לחיים טובים ומאושרים בעולם הזה, וק"ו לעולם הבא. אשרי לו. ומועיל לזה אם יאמר בכל פעם "אנא ה' עזריני ברחמיך הרבים לקיים מצוותיך [ורצונך] בשמחה [גדולה]" וכיוצא בזה. והמקיים מצוות ה' בשמחה, כל העולם כולו כדאי לו, ועושה נחת רוח לבוראו, וקב"ה אומר עליו ישראל אשר בך אתפאר ובשבילו לבד הי' כדאי לברוא כל העולמות כולם. אשרי לו. ובין הדברים הטובים והנפלאים היוצאים מהנהגה הנ"ל הוא התפילה בכוונה ובחשק, וממילא ישתדל להבין מה הוא מתפלל. וזכרני שר' לוי יצחק ז"ל הי' משבח באזנינו המנהג הטוב שהיה קיים מקדמת דנא ללמוד סידור ופירושו עם הדרדקי, וכן כשהי' מגיע חג ויו"ט היו לומדים המחזור ופירושו. הלא תראה כמה יפה מחד גיסא לראות יהודי זקן אומר תהילים יום יום, וכמה מגוחך מאידך גיסא שעשרות שנים הוא ממלמל דברים שלא מבין כלל, אע"פ שבמשך השנים הי' יכול ללמוד הרבה מאד פעמים פירוש התהילים. ואפשר ללמוד בכל יום עשרה פסוקים תהילים עם פירוש רש"י או מצודות, ואז התהילים שלו יהי' איכותי ומאיר עיניים ומלבב באמת. וכבר ידוע ש"תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה" וא"כ כמה משיבת נפש כפשוטו דהיינו ה?ש?ב?ת הנפש והנשמה נזכה ע"י החשק והכוונה בתפילה הרגילה ובתהילים וכו'. וכל זה בעסק הטוב ובעסק האור הדוחה הרבה מן החושך, אבל יש בחינה אחרת המוזכרת בפסוק "סור מרע ועשה טוב" דהיינו כדי שהטוב יהא לו פנים וילקט טוב קודם צריכים להיות "סור מרע" כמ"ש רבינו הקדוש על עצמו "איך בין א אמת'ר סור מרע". ולענינינו שצריכים לפנות את המוח מכל מחשבות זכות ורעות בכל נושא שהוא, וק"ו מהרהורים רעים, כי כל מחשבה רעה בתאות או מידות רעות פוגמת מאד את המוח ואת הלב ומקלקל מאד בכל בעולמות ועוקר את האדם ח"ו ממקור החיים בר מינן רח"ל ומבלבלת אותו [ונהפך להיות אדם מבולבל - ג"כ - בין יתר הקילקולים הנוראים], וק"ו אפילו הרהור אחד כמ"ש רבינו ז"ל "סהאט א פנים אז מען מו?ז זיך זייער היטן פון אין הרהור" (פני הדברים שצריכים מאד להזהר אפילו מהרהור בודד). ואע"פ שכתוב קודם סור מרע ואח"כ עשה טוב, אצל רוב העולם הסור מרע נעשה דייקא ע"י העשה טוב, והטוב דוחה הרע והאור דוחה החושך, ודווקא ע"י החיובי נסתלק השלילי, וא"כ בפועל צריכים לשים הכוחות על עשיית הטוב והרע ממילא הסתלק. ויש בדבר אריכות. ואכמ"ל. ויהי רצון שיהא לנו שכל טוב ורצון לקיים מצוותיו יתברך בשמחה ובטוב לב. שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שתפו לזיכוי הרבים

Spread the word. Share this post!

1 Comments

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקרו גם ב : ברסלב | תיקון הכללי | פרשת השבוע | תפילת הדרך | ברכת המזון | אמירת קדיש