סם חיים

שתפו לזיכוי הרבים
ושמתם את דברי אלה, אמרו חז"ל זכה - התורה נעשית לו סם חיים (שמתם, סם תם), לא זכה - נעשית לו סם מות. וצריכים רחמי שמיים ותפילה שהתורה לא תיהי' נעשית אצלו ח"ו סם מות, דהיינו ערמומיות להתחכם ולעקוף ולבטל התורה ורצון ה' האמיתי, ושלא יהא נעשה בעל גאווה, ושלא יעשה מתנגד על צדיקי אמת, ושיזכה לשכל ישר ולהבנה ישרה, ולא ישתבש בהבנה ובהנהגה. ומי שמגלה אהבה וחיבה לתורה, בדוק ומנוסה שהתורה מחזירה לו חיבה בכפלי כפליים. וכל זה צריך להיות מעוטף ומוקף היטב עם הרבה תפילה לפני בורא עולם, הן לפני הלימוד, הן בשעת הלימוד (וכידוע מהבעש"ט הקדוש שהי' מפסיק הרבה פעמים באמצע הלימוד, ומרים עיניו למרום, להזכר שאכן לומד תורת ה' ועובד את ה' בלימודו. שהרי מפורסם שיתכן שאדם ילמד תורה הרבה שנים רצופות ולא יזכר אפילו פעם אחת מבורא העולם, שכ"כ נתון בחכמת התורה, עד שישכח את העיקר) והן אחרי הלימוד, וכמ"ש כאגרת הרמב"ן ז"ל שכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת האם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו, וכמו שאמר רבינו ז"ל שלעשות מהתורה תפילה הם שעשועים נפלאים למעלה לפניו יתברך, דהיינו מכל לימוד שילמד יתפלל שיזכה לקיים מה שלמד, ואמר רבינו ז"ל שעדיין לא עלו שעשועים כאלה לפני השם יתברך כמו השעשועים שנעשים מתפילות אלו שעושים מן התורות, ובפרט בתורות של רבינו הקדוש אור האורות, מצוה רבה לעיין בתורותיו הקדושות והנוראות ולהוציא מהן הנהגות למעשה כי לא המדרש העיקר אלא המעשה, ולא רק נתבונן בדברים הזמינים שכעת כבר ניתן לקיימם אף לפי מדרגתו העכשוית, אלא גם נתבונן בדברים היוצאים למעשה מתוך אמרותיו הטהורות של רבינו על אף שכעת אנו רחוקים מלקיימם ורחוקים ממדרגות שכאלה גם על זה נשים ל?בנו ועיוננו ונחשוב כמה אנו רחוקים מאלו הדברים המוזכרים בכל תורה ותורה ממאמרי רבינו ז"ל ונתפלל ונעתיר לה' בריבוי הפצרות ובקשות ותחנונים שירחם עלינו ברחמיו המרובים שנזכה לקיים כל הנאמר במאמרי רבינו ז"ל, ושנתקדם בעבודתו שלב אחר שלב עדי נזכה להיות ראויים לכל הנאמר שם. וכבר ה?א?ת?יר מוהרנ"ת ז"ל בהקדמתו לליקוטי תפילות שע"י כל תורה ותורה מרבינו אפשר להתבודד ולמצוא את עצמו ולעשות מתורות תפילות. ועלינו לזכור תמיד שהאי עלמא כבי הילולא חטוף ואכול, ואם אפשר לקיים כל מצוה וכל ענין עם כל ההידורים וההכנות מה טוב ומה נעים, אבל אם אי אפשר יש לחטוף המצוה כפשוטה כמו שהיא, וכמו שכתבו הפוסקים והרחיב מוהרנ"ת הדיבור בליקוטי הלכות בענין ברכת הלבנה שקורין קידוש לבנה, שאם נותן לקיימה בהידור אחר ז' ימים ובמוצאי שבת כשהוא בבגדיו מבושמים ומכובדים, וברוב עם הדרת מלך, מה טוב ומה נעים, אבל אם אי אפשר כגון בחורף בימות הגשמים שאם ירצה לחכות לעשות הידורים יתכן מאד שיחכה ויחכה ולבסוף כלום לא ישא בעמלו, כי העננים והגשם יסתירו הלבנה ולא יוכל לברך כלל, וע"כ חכם עיניו בראשו ויזדרז לברך גם לפני השלים ב' ימים, אחרי ג' ימים [אף שמעיקר הדין גם ג' ימים לא צריכים לחכות כלל אלא ביום הראשון ניתן לברך - ורבו מאד הראשונים במס' סנהדרין כמדומני בדף מא: דס"ל הכי על רבינו יונה, עיין שם. וא"כ בשעת הדחק ניתן לברך גם ביום הראשון], וכן בכל הענינים שלפעמים יש להתפלל תפילת שחרית גם בלי מקוה, ולטבול אחר כך, והחכם עיניו בראשו, והכל לפי הענין. וכן הרבה פעמים יש לדלג על ריבוי הענינים ולקפוץ ישר למצוה, ולמתבקש מרצון ה' לפי המצב בעת ההיא. וכבר פסקו כל הפוסקים שמי שאין לו ולא יוכל להשיג מים לנייגל וואסער שיניח תפילין ויתפלל בלא נטילת ידיים עם ידיים שיש בהם רו"ר, רק ינגב וישפשף בכל מידי דמנקי. והשי"ת יאיר עינינו בתורתו ע"ד כבוד שי"ת. בברכת כטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שתפו לזיכוי הרבים

Spread the word. Share this post!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בקרו גם ב : ברסלב | תיקון הכללי | פרשת השבוע | תפילת הדרך | ברכת המזון | אמירת קדיש