בס"ד

לכבוד… אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

(בראשית מד, יח) "ויגש אליו יהודה ויאומר..ידבר נא עבדך דבר באזני אדני".

כי האמונה הקדושה מחייבת אותנו להיות קרובים ודבוקים מאד בהשי"ת, ולהרגיש אותו יתברך ואת נוכחותו בכל מקום ובכל זמן ובכל מצב ומאורע.

וכשיהודי עומד להתפלל לפני בוראו, אע"פ שבודאי יש לו אמונה בהשי"ת, מ"מ אל לו להרגיש כאילו תפילתו צריכה להגיע רחוק רחוק לשמים ולגבהי מרומים, אלא צריך לחוש שהשי"ת נמצא עמו קרוב ממש אליו, ובתפילתו צריך רק ללחוש לאזני ה' כביכול.

וזה בחינת "ויגש אליו יהודה"היינו כל יהודי כשניגש לתפילה לפני ה'.

כי כל היהודים נקראים ע"ש יהודה, וכדאיתא במדרש רבא פרשת ויחי (בר' צח, ו) יהודה, אתה יודוך אחיך (בראשית מט, ח) אמר רבי שמעון בן יוחאי, יהיו כל אחיך נקראים על שמך, אין אדם אומר ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא "יהודי אנא" (וע"ע באריכות קצת בגליון מספר 155).

"ידבר נא עבדך דבר באזני אדני". היינו כנ"ל, שצריך האדם להרגיש א"ע קרוב מאד להשי"ת, עד שמרגיש בתפילתו כאילו לוחש באזני ה' כביכול, בהיותו כל כך קרוב אליו. וגם צריך להאמין באמונה שלימה כי השי"ת הוא כל יכול, ושום דבר פלאי או ניסי, אינו מופקע כלל ממנו יתברך, ובכל המצבים יוכל להושיעו, וכמבואר בדברי גאון עוזינו מוהרנ"ת זצ"ל (לקוטי הלכות, או"ח הלכות משא ומתן, ה"ד, אות ג') וז"ל כי כמו שאנו מאמינים בהשגחתו בפרטיות בשלימות, כמו כן נמשך באמת השגחתו בשלימות עלינו. ע"כ.

נמצא שהתעוררות והתחזקות בדבר זה – הוא סגולה נפלאה לקבלת התפילה, אפילו בדבר ניסי. וזה בחי' (תהילים עג, כח) ואני קירבת אלוקים לי טוב, וכמבואר במסילת ישרים (פ"א) וז"ל וכשתסתכל בדבר, תראה כי השלימות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר ואני קרבת אלקים לי טוב, ואומר (שם כז, ד) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו', כי רק זה הוא הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני אדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. ע"כ.

וזה בחי' (איכה ג, נז) קרבת ביום אקראךָ, אמרת אל תירא. בחי' (תהלים קמה) קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. בחי' (דברים ד, ז) כי מי גוי גדול, אשר לו אלקים קרובים אליו, כה' אלקינו בכל קראינו אליו. וזה בחינת שיויתי, וכמו שמבואר אמו"ז מורם זצ"ל בתחילת השו"ע או"ח וז"ל (או"ח סי' א, ס"א) שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז- ח) הוא כלל גדול בתורה, ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים – כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו.. מיד יגיע אליו היראה וההכנעה ופחד ה' יתברך, ובשתו ממנו תמיד.

ושומה על כל אחד מאתנו להרגיש את עצמינו כבן יקר להשי"ת, האוהב אותו מאד מאד ורוצה תמיד בטובתו, וככל אשר נתקרב לה' כך ה' אכן יתקרב אלינו. בבחי' (משלי כז, כט) כמים הפנים לפנים.ונזכה למיחזי אפי שכינתא. ולתשועת עולמים.

בברכת התורה וכטו"ס 

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד