בס"ד

לכבוד… אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

(שמות י-א) "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה".

כי על אדם מוטלת מטלות ואתגרים שעליו להתמודד עמם.

וזה חלק מהנסיון והשיפשוף שצריכים לעבור בעולם הזה, ולא לחינם נשלחים ענינים אלו מן השמים, אלא יש בהם כוונה עמוקה וגם רוצים לראות איך אנחנו מתמודדים עמם, ויש מהם שיש בהם נסיונות באמונה ובטחון, כגון בעניני פרנסה וממון, או רפואה וישועה.

ויש מהם שיש בהם נסיון כעס וסבלנות, וענוה וכו'. ויש בהם שיש נסיון של עצלות וזריזות וחריצות, ויש בהם נסיונות של עצבות ושמחה, ויש בהם נסיונות של הפרעת עבודת ה' וביטול תורה.

ודרך רבים מעובדי ה' לדחות ולדחות בהתעסקות בהם מסיבת ביטול תורה וביטול עבודה (ולפעמים מטעמי אמונה ובטחון, ולפעמים הסיבה האמיתית היא עצלות – וההסברים הנעלים והגבוהים לפשר [חוסר] המעש – הם רק ציפוי וכיסוי לעצלות הנ"ל).

ורבינו ז"ל לימד אותנו שכל דבר שבלאו הכי לא נמלט מלעשותו, ובמוקדם או במאוחר נצטרך לטפל באותו דבר, עדיף להזדרז ולגמור עם הנ"ל מה יותר מהר במקום לדחותו, ובכך נפטר מדבר המטריד ומבלבל באמצע עבודת ה', כגון אדם שצריך לשלם תשלום קנס חניה, או חשבון מים וכו', וארנונה, אם לא ישלם ויגמור, הדבר יסתובב לו בראש ויַטרִיד ויפריע לו, פעם באמצע התפילה, ופעם באמצע הלימוד וחוזר חלילה, ובסופו של דבר יצטרך לשלם ולפעמים גם עם קנס וריבית וכל זה יוכל לחסוך מעצמו עם יגמור עם הנ"ל מיד.

וכן בחור קטן שבשן, או תחילת דלקת שבחניכיים אם יטפל בזה מיד יחסוך הרבה עגמת נפש וצער וכסף וטירדות, ואם יזניח – יעלה לו ביוקר בכל… וכן הרבה בעיות קטנות אם לא יטפל ויגמור עמם מיד, לבסוף יתפתחו לבעיות גדולות וחמורות (ויש מהם שספק יצליח כבר לתקן, כגון בהזנחה בחינוך הילדים, ובפרט הזנחה של שנים, וכן ביחסים עכורים עם בן/בת זוגו, וכו').  וזה בחי' ויאומר ה' אל משה "בא אל פרעה".

פרעה-הוא רמז לההַפְרָעוֹת, והאתגרים ומטלות והתמודדויות וטירדות וכו', שמן השמים זימנו לו שהוא יצטרך להתמודד עמם, וקרמיז לן קרא להכנס לעובי הקורה, ולהתמודד עמהם בבחינת פנים אל פנים בלי התחמקויות, ויעשה את שלו כמו שצריך וה' יהי' בעזרו ויסייעו מן השמים. ויבין שבנסיון שעל ידי ההפרעה והטירדה, השם יתברך כביכול שם, והרבה פעמים השם יזם את כל הנ"ל בבחינת כי אני הכבדתי את לבו למען.. תועלתך הניצחית. שזה בחי' (שמות כ) ומשה ניגש אל הערפל אשר שם אלקים.

וכמבואר בלקוטי מוהר"ן (ח"א סי' קטו) שהשי"ת חפץ חסד הוא, ומסתיר א"ע כביכול במניעות, ומי שהוא בר דעת – הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ב"ה, כמו דאיתא בירושלמי (תענית פ"א ה"א) אם יאומר לך אדם היכן אלקיך, תאמר לו ברכך גדול שברומי שנאמר אלי קורא משעיר, ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה – חוזר תיכף לאחוריו, וזה פירוש הפסוק ויעמוד העם מרחוק, כי כשרואים הערפל היינו המניעה – עומדים מרחוק, ומשה שהוא הבר דעת, בחי' דעת כל ישראל ניגש אל הערפל אשר שם האלקים ע"ש דבריו המתוקים.

ויהי רצון שנזכה תמיד לעשות רצון ה'.

 בברכת התורה וכטו"ס 

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד