בס"ד

לכבוד… אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

(בראשית מז, כח-כט) "ויחי יעקב.. ויהי ימי יעקב שני חייו, ויקרבו ימי ישראל למות".

חיי האדם עלי אדמות קצרים מאד, וחולפים מהר מאד, וכמ"ש (תהלים ד-ה) ימי שנותיו בהם – שבעים שנה. וכתיב (שם קמד -ד) ימינו כצל עובר, ואמרו חז"ל (ע' ב"ר צו-ב) לא כצילו של דקל, אלא כצל עובר (כצל עוף הפורח במהירות). וכנודע מהמציאות, שהיום (כל יום) עובר וחולף מהר מאד, ויום רודף יום, ושבוע רודף שבוע, וחודש רודף חודש, והנה חלפה השנה, וככה חולפים גם השנים.

וממש אין זמן. ואשרי המודע לכך וזוכר את זה תמיד, ועי"ז מזדרז לחטוף תורה ומצוות ומעשים טובים, עוד ועוד כפי יכולתו, וכמ"ש חז"ל (עירובין לד.) האי עלמא כבי הילולא דמיא, חטוף ואכול.

וכמ"ש (אבות א-יד) אם אין אני לי, מי לי?, וכשאני לעצמי – מה אני? ואם לא עכשיו – אימתי? והנה יש אנשים צעירים, שחושבים בטעות ובדמיונם שהחיים לפניהם, ויש זמן, ושום דבר לא בוער, ובפרט במה שנוגע לעסק התורה ולעיסוק במצוות, ודוחים מיום ליום וכו', ועל זה כבר הזהירו חז"ל באמרם (שם ב-יד) אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.

וכמו שרואים בחוש על פי רוב שאלו שהתעוררו לשמירת הזמן בצעירותם, בזיקנותם עוד הרשימו מלווה אותם, ומנצלים כל רגע פנוי לעבודת ה', ואילו אלו שזילזלו בכך בנערותם ובצעירותם, בימי זיקנותם מצטערים הרבה מכך (אבל אין שום יאוש בעולם כלל (לקוטי מוהר"ן חב-עח), וגם זקן, אפילו מי שמתחיל לעבוד את ה' בימי זיקנה, עדיין יכול לחטוף הרבה).

והכלל הגדול הוא שכל ימי חייו אסור לאדם לעמוד או לישב בטל, אלא יחטוף עבודת ה' כפי יכולתו, ואשרי מי שיש לו סדרים קבועים, ומוסיף עליהם לפי כוחו ויכולתו, ואפילו מי שאינו מסוגל לכך יחטוף אמירת תהילים ואמירת לקוטי תפילות, וילמד ספרי מוסר, ופרשת  השבוע, וחק לישראל, ולימודים דומים, וכן משניות, וכו'.  וכן במעשים טובים, יעשה טוב וחסד כל ימי חייו, כפי כוחו, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים (מנחות קי. ברכות ה: ).

וזהו דרך הצדיקים שכל ימי חלדם, יודעים בבירור, שסוף אדם למות (ברכות יז.) ומראשיתם חושבים על אחריתם, ומנצלים כל זמנם לעבודת ה', אשרי חלקם. ומהם ניקח לעבוד את אלקינו. וזה בחי' "ויחי יעקב.. ויהי ימי יעקב, שני חייו…" וסמיך ליה מיד בפסוק הבא "ויקרבו ימי ישראל למות".

לרמז שכל ימיו ידע יעקב אבינו בחיר שבאבות (זוה"ק ויצא דף קמט: ), שהנה הנה יקרבו ימי המות, אשר אין דרך להמלט מהם, ונצטרך לתת דין וחשבון על כל המעשים, ולפי תועלת אחריתו תיכנן את ראשיתו וכל ימיו.אשרי לו.

ויהי רצון שנעשה כמעשיהם, ואזי טוב לנו בזה ובבא.

בברכת התורה וכטו"ס 

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד