הארות על מאמר "אשרי תמימי דרך" (ליקוטי מוהר"ן סימן א)

שתפו לזיכוי הרבים

הארות על מאמר "אשרי תמימי דרך" (ליקוטי מוהר"ן  סימן א) כי האיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשי"ת ע"י אותו דבר. כי לית אתר פנוי מיניה וכל העולם כולו מלא אלקות וכמ"ש חז"ל (ירושלמי תענית פ"א

שתפו לזיכוי הרבים
גדולי רבני ברסלב

כְּשֶׁאוֹחֲזִין בַּתְּפִלָּה

שתפו לזיכוי הרבים

וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ שֶׁכְּשֶׁאוֹחֲזִין בַּתְּפִלָּה (דהיינו שזוכים לעבודת התפילה בקדושה ודיקדוק הלכה, וקביעות לדבר ולהתפלל את התפילות שקבעו חכמים ומתמידים בהתבודדות ואמירת תהילים) – אֲזַי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאוֹת כְּלָל, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה'. שֶׁהוּא שׁרֶשׁ כָּל הַכּחוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים וְהַצְּמָחִים. וְשָׁם בְּהַשּׁרֶשׁ הַכּל אֶחָד, כִּי שִׁנּוּי הַכּחוֹת הוּא רַק לְמַטָּה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאוֹחֲזִין בַּתְּפִלָה

שתפו לזיכוי הרבים
הרב שמעון שפירא ברסלב מא"ש

סֵפֶר זִכָּרוֹן

שתפו לזיכוי הרבים

לפעמים כשאין לך עם מי לדבר… תדע שיש מי ששומע וגם נכתב מזה ספרן זיכרון סֵפֶר זִכָּרוֹן וְזֶהוּ (מַלְאָכִי ג) : אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה, רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל-יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ. וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ וַיַּקְשֵׁב ה'

שתפו לזיכוי הרבים

פדיון נפש – ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן ג

שתפו לזיכוי הרבים

ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן ג. פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק"א) כִּי לא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין כִּי הָיָה צָרִיך לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין וְלא נִמְצָא, כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת, כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת, כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת

שתפו לזיכוי הרבים

וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ

שתפו לזיכוי הרבים

וּמָל ה' אֶת  לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק  כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ  גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל

שתפו לזיכוי הרבים