וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ

שתפו לזיכוי הרבים

וּמָל ה' אֶת  לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק  כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ  גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל

שתפו לזיכוי הרבים

הֲרָמָה

שתפו לזיכוי הרבים

הֲרָמָה כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק וּמְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְכוּ' וְכָל פַּעַם עוֹלֶה לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הַגְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, בָּזֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה גַּם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִכְנָס בָּהּ עַתָּה, כִּי חֲבֵרוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְעוֹלֶה לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה (שֶׁקּוֹרִין הֵייבִּין), מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ.

שתפו לזיכוי הרבים

סוד כוונות אלול

שתפו לזיכוי הרבים

סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל בַּתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מַחֲטִיא אֶת הָאָדָם עַל-יְדֵי שִׁקְרוֹ, שֶׁמַּטְעֶה אוֹתוֹ בְּכַמָּה מִינֵי הַטְעָאוֹת, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ לָשׁוּב הוּא מַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ וּמַכְנִיס בְּלִבּוֹ שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ, וְהוּא רָחוֹק כָּל-כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב. וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשַר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב:

שתפו לזיכוי הרבים

הדם הוא נפש | ברכת המזון

שתפו לזיכוי הרבים

עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מְחַזֵּק וּמְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וּמְזַכֵּךְ הַדָּמִים שֶׁלּוֹ – שֶׁבָּהֶם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְיָכוֹל אַחַר כָּךְ לֶאֱכל וּלְתַקֵּן הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמַּאֲכָל; מַה שֶּׁאֵין כֵּן קדֶם הַתְּפִלָּה, וְעַל- כֵּן אָסוּר לֶאֱכל קדֶם הַתְּפִלָּה (הל' סעודה, הלכה א). הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם

שתפו לזיכוי הרבים

למעט בכבוד עצמו

שתפו לזיכוי הרבים

הארות על מאמר "קרא את יהושע" (בסימן ו) כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום. וזה בחי´ משחז"ל (ברכות לד:) אלו ברכות שאדם שוחה בהם, באבות תחילה וסוף, בהודאה תחילה וסוף, ומפרש התם הדיוט כמו שאמרנו, כהן גדול אף תחילה כל ברכה וברכה המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, ופרש"י שכל מה

שתפו לזיכוי הרבים